החלטה בתיק ב"ל 35229-09-11

1.         לפנינו בקשת ב"כ הנתבע למינוי מומחה אחר/נוסף בתיק שלפנינו.

הנתבע טוען, כי תשובותיו של המומחה היו לקוניות ובלתי מפורטות, וגם כאשר הופנו אליו שאלות הבהרה, הוא השיב בקצרה, תוך שהוא מתעלם מחלק מהשאלות.

הנתבע טוען, כי המומחה לא ענה על שאלה ד', שעניינה השפעת תנאי העבודה על מחלת התובע בהשוואה לגורמים אחרים, וכן לא הסביר, לאיזה נזק זעיר גרמה כל תנועה שביצע התובע כמפעיל ציוד מכני, וכיצד נגרם הנזק במצטבר.

בנסיבות אלה, כאשר לא ניתן למצוא בחוות דעתו של המומחה הראשון תשובות לכל השאלות, יש מקום, כך לטענת הנתבע, למנות מומחה נוסף.

2.         הבקשה הועברה לתגובת התובע והתובע הביע התנגדותו למינוי מומחה אחר/נוסף.

התובע טען, כי אין כל הצדקה, לאור הנחיות הנשיא מ-13.4.10, למינוי מומחה אחר/נוסף, וכי המומחה השיב על השאלות והתייחס למנגנון הפגיעה, תוך שהוא מבהיר, כי הרטט גורם ללחץ ומתיחה מתמשכים על עמוד השדרה, דבר המביא בסופו לעייפות רקמות.

התובע אף הדגיש, כי הכלל הוא, כי יש להסתפק במומחה אחד לפגימה אחת.

3.         מינוי מומחה יועץ רפואי נוסף נעשה בבית הדין לעבודה בהתאם להנחיות בדבר מומחים -

יועצים רפואים (הנחיות הנשיא מ-13.4.10), כדלקמן:

"... ככלל, עד בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת  פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם ...".

גם במאמרו של ס. אדלר, מומחים יועצים רפואים בבתי הדין לעבודה, המשפט ב' 199 נדון ענין מינויו של מומחה נוסף וענין מינויו של מומחה אחר כאשר באותו מאמר מפורט כי מינויו של מומחה אחר משמעותו פסילת חוות דעתו של המומחה הראשון כאשר סיבות אפשריות לפסילה הינן שהמומחה נוהג ליתן חוות דעת למוסד לביטוח לאומי, שחוות דעתו מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, שחוות דעתו מבוססת על הלכה משפטית לא נכונה או שהמומחה אינן מוכן להשיב על שאלות הבהרה.

ככלל, מובהר באותו מאמר שהדרך הנכונה איננה לפסול חוות דעתו של מומחה אם ניתן לתקן את הפגם באמצעות הפנית שאלות הבהרה אל המומחה. (עיין שם בעמ' 109).

לענין מינוי מומחה נוסף עיין גם בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 337/02 רונית מזרחי נ. כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' פד"י נו' (4) 673.

בפסק דין זה נקבע, כי מינוי מומחה נוסף לא יעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק כאשר תחושת השופט היושב לדין, הינה כי אין בידו להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה וכי נותרו ספקות או שאלות בלתי מוכרעות גם לאחר חוות הדעת.

4.         ד"ר דויד יפה השיב בחוות דעתו הראשונה, כי רטט כל גופי הינו סיכון מרכזי לכאבי גב תחתון תעסוקתיים, ובעיות של כאבי גב תחתון, שינויים ניווניים ובלט דיסק של עמוד השדרה מותני, הינם בעיות שכיחות במקצועות בהם העובדים חשופים לרטט כל גופי.

המומחה אכן לא הסביר בחוות דעתו הראשונית, באיזו אופן בדיוק נגרם הנזק במנגנון של מיקרוטראומה, ואף לא התייחס לשאלת מידת ההשפעה של העבודה בהשוואה לגורמים אחרים.